"היה הייתה ילדה", סופיה שווידזה:
"מוקדש לכל הילדים שבורי לב ולכל ההורים המדהימים שטועים לא מעט, אך ממשיכים במסע ההורות שלהם ועושים את התיקון שלהם באומץ רב ובנכונות רבה.
ילדה מהממת, מוכשרת, יפיפייה עם לב ענק. ילדה עם לב שידע לחבק את כל העולם, ידע לשמוח וידע לכאוב יחד עם אלה שכואבים סביבה.היא שהסתובבה בשדות פרחים ועצרה אל מול כל פרח להיתבונן, להריח, לחוש את כל היופי שמסביב ולהודות לטבע על פרי יצירתה.
כך יוצא שבעולם יש חוקיות מסוימת לגבי לבבות ענקים של ילדים קטנים. לבבות אלה אומנם הם ענקים, אך הם מאד שבירים. לבבות אלה מונחים בידיהם של אנשים בוגרים שאמורים לשמור עליהם שלא יפלו וישברו בטעות או לא בטעות. מסיבות רבות, לא מכוונה רעה ולא במודע, אנשים בוגרים לא תמיד מצליחים לשמור על לבבות ענקיים של ילדים קטנים. כך קרה גם לילדה שלנו- ילדה קטנה עם לב ענק. אנשים בוגרים הפילו את ליבה בטעות והוא נשבר לרסיסים. רסיסים אלה עפו לכל הכיוונים, מאד הרחק ממנה והתפזרו בעולם. יום אחד התעוררה ילדה עם כאב חד, מאד חזק בלב. היא לא הבינה מה קרה לה אך כאב היה בלתי נסבל. לא ידעה הילדה שהיא צריכה לספר על זה למישהו, לא היו לה מילים ולא היה לה גם למי לספר.
המשיכה ילדה את דרכה בעולם עם קצבות חדות בלב שפצעו כל יום מחדש אותה ואת הסובבים שלה. עד שיום אחד, באחת הסמטאות החשוכות, מצאה ילדה את ״אבקת קסם״ שהצליחה לרפא ליום אחד את הכאב הבלתי נסבל. הכל פתאום הרגיש ונראה אחרת עם אבקה. קצבות חדות בלב כבר לא היו כל על חדות לא היו פוצעות, רק ליום אחד. אך לאבקה היו מאפיינים נוספים גם, היא הפחיתה כאב אך בו זמנית זהימה את כל גופה של ילדה עם רעל הרסני מאד. ויותר חשוב שלא היה אפשרי להרגיש את הזיהום זה בהתחלה.
עד שיום אחד נפלה ילדה ללא יכולת לקום על רגליה ולהמשיך בדרכה. באותו הלילה ראתה ילדה חלום עם מלאך שהעניק לה מפה שבה נסללה דרך לגן של ילדים שבורי לב. גן קסום של ילדי שבורי לב שעזרו אחד לשני לחבר את ליבם בחזרה. כך שהיה חוזר להיות שלם, לא מושלם, עם
תפרים רבים אך שלם בהחלט. ילדה התעוררה ומלאך כבר לא היה, אך היא זכרה במדויק את הדרך לגן של ילדי שבורי לב. היא גייסה את כוחותיה האחרונים ויצאה לדרכה. כאן מתחיל סיפור אחר…" קרא עוד – לחץ כאן
